ספר מקסים,ספר של כיף
תינוק גדול נולד
אמא הייתה בהיריון. היה זה היריון רגיל. אבל אני הייתי תינוק ממש גדול. חמישה קילו וארבע-מאות גרם. ש
הרופא הביט בי לא מאמין ואמר לאמא שלי: "כשתצאו מבית החולים תוכלי להלביש אותו, להנעיל אותו, לתת לו יד וללכת איתו הביתה". ש
משה חיים
משה חיים היה אחד החברים שלי בשכונה. הוא סיפר לנו הילדים כי אימא שלו חלתה בסרטן. שאלנו אותו: "מה זה?" והוא סיפר לנו: "אימא שלי הלכה על שפת הים, ופתאום סרטן ממזר קטן קפץ ונכנס לה לתוך היד, וכל הרופאים משתגעים ולא יכולים להוציא לה אותו החוצה. הוא כל הזמן זז ומשנה מקום".ש
לאביו של משה חיים, לו עצמו ולאחותו היו רגליים עקומות, והם התנדנדו מצד לצד בזמן שהלכו. משה חיים הסביר לנו: "במלחמת השחרור צלף ערבי ירה באבא שלי מהצד בדיוק". והוא היה עוצם עין אחת, כאילו הוא מכוון רובה, וביד השנייה היה לוחץ על הדק דמיוני, כשהוא מחקה את כיוון הרובה ועצימת העין "וריסק לו את שתי הברכיים!!!" ש
ילד חוץ
אבי מולידי נפטר מסרטן כשהייתי בן שנתיים וחצי. אימי נשארה לבדה עם ילד קטן. "היו לה חיים לא קלים", חזרה ואמרה אפורה אחותה. ש
בגיל שלוש אימא העבירה אותי לקיבוץ עין החורש. "ילד חוץ". קראו לזה. אני לא זוכר פרטים. אני רק זוכר שהיה קשה. בכיתי בשקט בלילות, וידעתי שאני לבד.ש